המפטי דמפטי שר שירים של לאונרד כהן. יש כאן חיבור מאוד גדול לזמרים מהסוג שלו. טום ווייטס נחשב כאן מיינסטרים. את דיויד בואי הם לא סובלים. רק מועדון אחד של זחלים אדומים עושה לו, אחת לירח מלא, מחווה מוסיקלית, אבל זה משהו פנימי, רק שלהם, ללא פרסום. אף אחד לא שופט אותם. לא שופטים פה, בארץ הפלאות. כאן מותר לך להיות מה שאתה רוצה להיות. בכל צורה ובכל צבע. הם מקבלים פה בני אדם בחום מסוים החום הזה משתנה ביחס לטמפרטורה של השמש. וזה כמובן תלוי אם יש שמש. כי כאשר מעונן והטמפרטורה משתנה אז יש משהו סגרירי ביחס של הם כלפי בני אדם. וכאשר קר אז הם פשוט אדישים אליך. אתה יכול להסתובב ואף אחד לא יתייחס אליך. אלא אם תעכב אותם בדרך אז הם יהיו מאוד לא נחמדים. אנחנו יוצאים למועדון ה'חרדון'כבר קרוב לשנה. כל יום שבא מסוים שאינו נמצא בדרך קבע בלוח השנה אנחנו פה מה שאומר בפועל שאנחנו כמעט כל יום שם. אין הרבה מה לעשות כאן. ספרים כמעט אין. אבל אומנות המוזיקה תפסה מאוד חזק. מאז שגילו אותה בארץ הפלאות יש לה כבוד מאוד גדול. אבל אני שוב אציין הטעם כאן לא הולך לשום כיוון. משום מה, ועדיין לא הצלחתי לברר את הסיבה, יש איסור על העברת מוזיקה מארץ ה"שפויים" לארץ הפלאות. אז כמה חפרפרות בעלות אובססיה ללהקות כמו לד זפלין וגרייטפול דד החליטו לחפור מנהרות ומשם הם מבריחים מוזיקה. קבצים,כוננים קשיחים ושאר אמצעים מוברחים. בארץ הפלאות אין אינטרנט אלחוטי, היו נסיונות, אבל הם לא צלחו. משהו באוויר אמרו כמה צמחים חכמים מפריעים לכל קליטה שהיא. הרבה מצטערים על כך אבל אני די שמח. בימים האחרונים עולם ה"שפויים" זולג יותר מהרגיל לארץ הפלאות וכן , זה מדאיג אותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה